|
|
|
קבל אותי לזרועותך עם כל הפגמים, ולא לא מושלמת אני. החיים השאירו בי את אותותייהם. עיצבו את נשמתי בסערות ובשמחות. קבל אותי אלייך בידיעה שעם הבשלות והבגרות אני יודעת יותר, מבינה יותר, מוכנה יותר. כן, לגיל יש משמעות. לאותן עיניים יש משמעות, אחרת, ממוקדת, מפוקסת בעיקר והרבה פחות בתפל. קבל אותי לזרועותייך בחום ובשקיקה לדעת שמתוך כל הסערות שבדרך, מכל אותה נגיעה אחת קטנה תגיע האהבה. תקרא אותי, תקרא לי.. אלייך לזרועותייך.
כל יום אני מחשבת מסלול מחדש גם אם אני טועה, תועה ותוהה. תובנה.
כשאומרים לי שאני אשה טובה, בהתחלה זה מעליב, אחריי זמן ההפנמה של העיניין ובמחשבה מעמיקה זה אולי באמת מגדיר את מי שאני. אשה! טובה יותר או פחות, עיניין של השקפה. מה שחשוב זה איך אני מגדירה את עצמי, איך הראקציה ביניי לבין דפנות הנפש שבתוכי. ואני שלמה. משהו בי נותן לי את השלווה לדעת שאעשה הכל כדיי להיות ראויה קודם כל לעצמי ולסביבה הסובבת אותי. אשה מורכבת בפשטות. אשה!
יש לי שניי חיבוקים פנויים, אחד שמור לחיוכית והשני...מחכה.במידת הצורך יהיו עוד.
לא, אל תגיד מילים שלא בכוונתך להיות חלק מהן. לא, אל תנסה לתרץ שהזמן הוא זה שקובע. לא, אל תעניק את עצמך כל עוד אתה לא שלם מבפנים ומבחוץ. אל, פשוט אל תתעתע את עצמך לדעת. התמונה ברורה עד מאד. לא ואל זו אותה מילה שמתהפכת.
רגעיי החולשה הופכים אותי לחזקה אפילו מהרוח.
תוך כדיי שיחה אני שואלת אותו איך אתה יכול לעשות כמה דברים בו זמנית(לא מובן כלל לגבר)? אז הוא ענה לי: אני מולטי! מיליונר? שאלתי. לא, טאלנט, ענה. ואני ממשיכה: חשבתי מליונר כזה אוליגרך. ענה: אוליגרך זה של הרוסים ומה אני, אני פולני! טאלנט, מליונר, הכל מתגמד כשהוא מולטי אורגזמתי כזה. בפולנית זה נשמע אחרת ובוא נודה שכל עדה והמולטי שלה. 😊
כששאלתי אותו איך מגיעים לביתו הוא ענה לי: אפתח לך את השער הראשי(לליבי), את צריכה לעבור עוד מחסום(לחיי), ומשם תסעי בכביש האבנים המשתלבות(לנפשי), בסוף דרך האבנים המשתלבות שם נמצא ביתי(האושר). אז נסעתי.... והגעתי הביתה.
כשאני שואלת, עונה ומסיקה מסקנות באותה נשימה, למה אני מתפלאה שהוא מחייך, שותק ומרים את ראשו לשמיים לראות ציפורים נודדות? מה כבר ביקשתי? מילה אחת, משפט, משהו!! עכשיו אני נרגנת.
כשמרגישים שהזרועות שמחבקות ועוטפות זה הבית והבגדים היפים ומפוארים הם רק תירוץ, מגיעים בפיג'מה. מתכרבלת בתוכך לדעת.
