שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 5 שנים. 27 במרץ 2019 בשעה 9:39

לפעמים לא צריך לגעת כדיי להרגיש. לפעמים לא ניתן להביע במילים את אשר באמת חשים. הלמות הלב הן אותן מילים שלא נאמרות. נפעמת... ממך. 

לפני 5 שנים. 25 במרץ 2019 בשעה 17:43

כשגבר אומר לה שהוא מכין לה ארוחת ערב אחריי העבודה זה אומר ש.... היא חשובה לו, . או... יאאלה בוא נעשה עלייה רושם, שלא תתרגל, . או...  שהוא מכין לעצמו ויאללה תצטרפי, . או...  שהוא זומם משהו מעבר,  או....  שהוא עושה עלייה  נסיונות בקולינריה בייתית,   או... שהוא ממש ממש אוהב... אותה. או.... רק אומרת.. רעבה! 

לפני 5 שנים. 24 במרץ 2019 בשעה 22:31

רגע לפניי שעוצמת את העיניים,חושבת שלפעמים החיים מזמנים לנו הפתעות מתוקות. כאלה שדווקא כשלא מצפים הן מגיעות. מחייכת לי. 

לפני 5 שנים. 24 במרץ 2019 בשעה 13:34

אז עכשיו תורך, נפש. תקשיבי לי טוב נפש יקרה, הולכת לספר לך על עצמך. את יקרה לי מאד מאד, רגישה ברמות על עד כדיי דמעות. עברת דרך ארוכה ומאד לא פשוטה בחייך, רגעים של כאב, רגעים של תחושות שלא ניתן להסבירן בכלל. ושרדת!  והיו רגעים, נפש יקרה שלי שגרמת להמון אנשים מסביבך לשמוח באושר גדול. טלטלה רצינית היה מסעך עד הגיעך הלום. והנה תראי אותך מרימה אף ומשוויצה ביכולת שלך להעשיר ולהאשיר כל דורש. גאה בך עד מאד. זה לא מובן מאליו להפוך עולמות, להלחם במלחמות ולנפץ חזיונות. כי סערת עליי לנצח אנגנך נפש שלי. 

לפני 5 שנים. 23 במרץ 2019 בשעה 20:13

ככה מרגיש לי עכשיו.

לפני 5 שנים. 23 במרץ 2019 בשעה 15:22

נוסעת לבקר חברת ילדות שגרה באחד המיצפים בצפון. ברקע מוסיקה מצויינת ואלפיי פרפרים שעפים מסביבי. חושבת לעצמי כמה פסטורלים החיים יכולים להיות. אבל לא. או שכן. נוף משגע, שקט, יותר מידיי שקט. פעם גרתי בנוף שכזה היום התארבנתי לחלוטין. פרפרית שבהחלט לא מתפרפרת רק מרפרפת מידיי פעם בכנפיים שאין לי להראות את נוכחותי כי קיימת. 

לפני 5 שנים. 23 במרץ 2019 בשעה 6:07

החלטתי לפתוח את ליבי לדעת, לנבור בתוכו קצת מעבר ולומר בעיקר לעצמי מה אני מייחלת לו. אז ליבי ליבי אשר נמצא עמוק בתוך גופי, זו שיחה ביננו, באין מפריע, רק אני ואתה. אתה שותק אני מדברת. תהייה קשוב למילותיי, תהייה באותה מידה רגיש לדבריי, תפעם בקצב השייך רק לך, תראה לי שאתה יכול ומסוגל להכיל את כל האיברים סביבך, אל תשטה בי, אל תשקר לי, תהייה ממוקד מטרה, תיתן לי סימן מדוייק שאתה מרגיש ורגיש לאחותך הנפש, תן לי להבין מה מתחולל בתוכך, מבלי להסתיר ממני דבר ולו הקטן ביותר. תפעם בתוכי כששמח וכשעצוב גם יחד, תפקיד לא קל יש לך בגופי. אל תשאב ממני כוחות שלא לצורך. ודבר אחרון פשוט תהייה אתה כמו שהקיבלתי אותך כשנולדתי, מלא בטוב, מלא בשמחה, פועם כל יום, כל דקה, כל שנייה. ולפעמים אם תחסר לך פעימה תבין שזה רגעי וחולף והכל יחזור למסלולו בהקדם. שיחות עם הלב. והנפש אל תקנאי את הבאה בתור. 

לפני 5 שנים. 21 במרץ 2019 בשעה 9:41

יש פה אחד מיוחד עד מאד. אוהבת אותו בגלל היכולת שלו להבחע את אשר על ליבו, תחושותיו, כמיהותיו. בני בני ילד רע אבל כולו  אמת אחת גדולה.   סבלני, הפוסט הזה בשבילך יקירי. לכבוד הוא לי. ולא, אני לא מראה לו את התחתונים, ולא הוא בהחלט לא מראה לי את שלו. ככה זה חברים טובים באמצע הדרך. 

לפני 5 שנים. 20 במרץ 2019 בשעה 20:04

אחריי יום עבודה מפרך, מקלחת מרעננת ומוסיקה טובה שמובילה לעולם החלומות. חלומות על מי, מה זה כבר בפוסט אחר.

לפני 5 שנים. 20 במרץ 2019 בשעה 4:56

להתעורר בבוקר ללכת לעבודה ולחשוב שפעם הבאה שאני אפגוש אותו(את הבית כמובן)  יהייה בשעות הערב המאוחרות.