בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 3 שנים. 11 בינואר 2021 בשעה 20:26

אז ככה זה עובד. בצורה מאד מסוכרנת בייננו,באופן מאד ברור וחזק שאני מתמסרת... אליו. אולי אני לא המתמסרת האולטימטיבית עם כל המשתמע מכך, אולי ההתמסרות שלי היא הרצון להראות לו עד כמה הוא חשוב ומיוחד בעיניי ולתת לו להבין, לתת לי להבין שבחדריי חדרים, במקום ההוא השקט והסוער גם יחד הוא המוביל. וכן, אני נותנת לו את עצמי בצורה הכי שקופה שלי, נותנת לו את התמסרותי עם כל החששות וכל הרצון להוכיח לי ולו עד כמה נעים לנו עד כמה נפלא לנו המקום הזה. כשניי שותפים לאותה הבנה, תשוקה להוציא מאיתנו את המירב והאושר מכך. אז כן, אני מתמסרת אליו, לאדם שהוא, לחבר שהוא ולגבר במלוא המובן שהוא. והוא לוקח אותי למחוזות שלו, למקום ששם הוא מביע ומרגיש אותי,נאנקת, כואבת ועטופה בו זמנית...בו.מקום ששם הוא מרגיש הכי בית. שלו בהתמסרותי.             


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י