בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 3 שנים. 12 בפברואר 2021 בשעה 13:02

מטפטפת עליו רסיסים של חיבה ומעסה בהם את גופו. טיפות של עונג משתרבבות עם מגע של שיחרור. עוצמת עיניים וסופגת ממנו את קולות ההנאה. צליל מיוחד יש לאותה הנאה. כל איבר מקבל את תשומת הלב המייטבית, המיירבית. לכל רסיס יש משמעות עבורו, עבורי. כמו זרע שנובט ולאט לאט גדל, משריש את שורשיו איתנים באדמה. מטפטפת עליו רסיסים של חיבה ומהזרמים שמועברים ממנו אליי ומרעידים את גופי נולדת התובנה שאנחנו, שניינו מנגנים את אותה המנגינה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י