בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 17 שנים. 14 באוקטובר 2007 בשעה 22:06

זה כבר כמה ימים אדון נכבד

אינטיליגנטי ישיר ומאד מכובד

מנסה בכל כוחו ובדרך עמדתו

להפוך אותי לשפחתו

הוא מספר לי על גשרים וחבלים

לשחרר ממני את כל הכבלים

להוביל אותי לפי דרכו ובשלות גילו

וכך אהייה רק שלו

הוא נותן לי להרגיש את עוצמתו

את יפי כוחו לפי הבנתו

הוא כמה לאהבה כזו מיוחדת

עם אשה אחת מאד מאתגרת

לחבק אותה בזרועותיו

לנשום אותה לראותיו

מישהי שתדע בדרכה שלה

לתת לו במסירות את ההבולה

ללא מילים עם המון הבנה

שהמילה שלו היא המילה האחרונה

ואני אשה מאד חופשיה(גרושה)

מרגישה לפתע מן סוג של חולשה

מן חשש כזה שצובט לי בבטן

הגהנום הוא או גן עדן

והוא ממשיך ומסביר במילותיו היפות

שהשליטה היא מן דרך לשיחרור דאגות

והחדירה עמוק לנפש פנימה

תוביל אותי קדימה

לאני העצמי שהוא רק שלי

זה לא רק בגללו זה בעצם בגללי

כי בנתינה ובכניעה שלי אליו

אגשים את חיי ואהייה בחייו



האם לאהבה כזו פיללתי?

האם לחיבוק כזה ייחלתי?


אדון נכבד ומכובד

לפעמים ביחד זה נורא לבד

ואני כמהה לאהבה בוערת

נוגעת כזו ומאד סוערת

ולטיפה וחיבוק זו לא קללה

אוחחחח, איזו הקלה:-)))))


רק אהבה מביאה אהבה

אהבה עוצמתית וכל כל נעימה

של ביחד להחליט דברים

כמו שניי אנשים מבוגרים

אהבה עם המון רוך ועדנה

לגעת בהכל בצורה עדינה

פשוט לאהוב הכי בעולם

ולהרגיש שאני חיה עם אותו אחד מושלם






















strong man - נשמע טוב.
כתוב יפה . בהצלחה
לפני 17 שנים
}{מוראנה}{ - תודה לך איש חזק

לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י