לפני 3 שנים. 4 במרץ 2021 בשעה 19:50
מחר הוא יתן לי אותו בדיוק כמו שהוא רוצה שאתן לו את עצמי. מחר הוא יבין את עוצמת הנתינה והקבלה. כחומר ביד היוצרת הוא יהייה,מלא בי ובו נוסק לגבהים אחרים בלתי מוכרים. טובל בתוך תשוקתו הבוערת, מכיל ומוכל בדרכו שלו את עצמו. ומחר כשהרעם ירעם והברק יאיר את גופו המסומן רצונו לפתע ידכך וכל כולו יתרכז בהלמות ליבו. מחר. רק מחר. ואולי גם מחרתיים.