מילים שמנסות לגעת...בנשמה

לקום בבוקר לתחושה שהחיים מחייכים אליי אפילו לרגע אחד בודד. לדעת שזה אולי כל מה שאני צריכה ברגע זה. להסתכל על מה שיש ולהבין שלמרות תודעתית אני זקוקה, צריכה, כמהה להרבה והמון יותר מזה, אני חיה במן שלום והשלמה עם הרגעים הקטנים והמיוחדים של החיים. מתרגלת את הלכה למעשה, ולא, לפעמים זה לא פשוט לפעמים לפעמים זה מעציב ומבלבל לחיות את הרגע ולא את זה שלאחריו, מן תחושה של תלישות כזו, מן רגע של תהייה למה ואז.. אני שואפת נושמת, נושמת שואפת, מתאפסת במן איזון של השלמה רגעית, צועדת בצעדים קטנים ומדודים לעבר הרגעים המיוחדים הבאים שישלימו לי את הפזאל לתמונה אחת מתוך אוסף התמונות בחלומי.