כשגבר מרגיש שהוא שולט או נשלט זה לא משנה עד כמה כמיהתו לכיוון כזה או אחר, ראשית הוא צריך להיות בן אדם, רגיש עם יכולת הכלה מייטבית, עם אינטילגנציה רגשית לצד השני. זה לא שיום אחד התעוררת והחלטת שאתה שולט או נשלט, זה תהליך ארוך וממושך של קבלת החלטות, קבלה האני עצמי, הרגש שפועם מעצם המחשבה לכך. לפעמים בדרך שוכחים שלצד השני יש רגשות, יש כאבים ושמחות, יש לב, נפש וראש. ופה נכנסת החברות, זו ההתחלה, זה האמצע, זה הסוף. תמיד תמיד חברים ולא משנה אם אתה מוביל או מובל. הנגיעות הללו אותך כדיי, ההקשבה לנשימות, לצרכים, לכאב הפנימי הם ערך עליון כדיי שיווצר החיבור הזה של שליטה ובכלל. אין להקל ראש גם למילים שלא נאמרות, אין לשלול את ההאדם מהצד השני. שום דבר לא משתווה להנאה ההדדית הזו של החיוך בסוף, החיבוק והידיעה שאתה מוגן ובטוח, מגן ושומר ויודע שאתה אסוף. לא משנה עד כמה החשיפה כואבת היא בסוף מזככת,היא בסוף מעידה על העוצמה של של ההתמסרות של שניי הצדדים אחד לשני. אחרת הכל שטחי, מכני, לא מכובד ולא מכבד. לגעת פרושו להיות חלק, להיות שותפים לאותו מסע מדהים של אהבה אחרת, משותפת וכל כך מיוחדת... נכתב בלשון זכר ומכוון לשניי המינים.
לפני 3 שנים. 30 במרץ 2021 בשעה 7:21