תקשיבו, יש פה משהו שמפריע לי, ובעיקר מוזר לי, פניות מגברים. כן, תתפלאו, גם אני מקבלת פניות כאלה, משמע אני קיימת, משמע אני נושמת ואולי יש מצב שעיניינתי אחד או שניים, בכתיבתי, בחוכמתי או חלילה בפולניותי. ואז, רגע וברגע שאחריו אני מרגישה כמו איזו אמא אווזה. מאזינה ברב קשב, ממליצה, אפילו מנחמת. כן, כזו אני. אבל הלוווו, איך קשור המראה שלי לכל הניחומים הללו?! מי שבאת רוצה להכיר אותי באמת עם כל האשה והחיוך שלי מה זה באמת משנה לו איך אני נראת ומה אני לובשת ברגע זה? הריי מראש אני מיידעת שהוא צעיר לי, רחוק לי, נרגן לי. בקיצור יקיריי חברות אמיתית נמדדת באיכות הקשר בנגיעה הזו מבפנים, ברצון הזה לגונן, להגן, להיות חלק מההוויה הזוגית. ונראות חשובה עד מאד, אשקר שלא, אבל מה שיש בקודקודו מגרה פי מליון. מילים שאומרות המון גם בשתיקתן. תצומי של פרחים וחיוכים. אז אם כבר פניתם תתאמצו קצת מעבר להיי וביי ואיך את נראת. (למי שחשב שאני בלויית סחבות אסביר שיופי הוא בהרגשה הכוללת של גוף ונפש)... גם יפה, גם אופה ובעיקר אשה.מותר לי קצת המלצות על עצמי מעצמי. אן אין אני לי...... פרילי תות. ועוד פרט אחרון, אני לא בלויה עדיין והכי כייף להסתובב בבית עם סחבות מפוארות כאלה. חופשיה.
לפני 3 שנים. 16 באפריל 2021 בשעה 13:10