סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני שנתיים. 4 במאי 2021 בשעה 9:13

שניינו מאותו עולם, מאותו חינוך של פעם, מאותם ערכים שגדלנו עלייהם. שניינו חיינו כך באותה הסיטואציה המרחבית 20 שנים לערך. לשניינו יש את אותם הזכרונות, אותן המילים, הסלנג, היכולת להבין אחד את השנייה במבט, במשפט בחיוך. זה מדהים איזה זכרונות אנחנו צוברים מתקופות חיים שונות. ואיתו למרות שאנחנו ממקומות שונים גאוגרפית, אנחנו מאד קרובים מנטאלית. מאד קרובים וזה כנראה הטריגר לחיבור המדהים הזה. עולם ןמלואו שלי. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י