סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני שנתיים. 10 במאי 2021 בשעה 9:24

חומות של תקווה. שם הכל התחיל. בין החומות הבצורות. כשהגאות לאט לאט עלתה וכיסתה את השפל. קרוב קרוב למים שעולים על גדותם. חומות של תקווה שלאט לאט קיבלו מיימד אחר, שונה וככל שעבר הזמן כבר לא הייתה להן משמעות כחומה בצורה אלא תקווה להסיר אותן אחת אחת כל אחד מעצמו. חומות של תקווה לגשש האם וכיצד ניתן ואפשרי לדלג על הפערים, על החסכים, על כל מה שאנחנו סוחבים עמנו ומביאים אותו ליקום הזה שמחבר בין שנינו. חומות של תקווה זה גם לראות מעבר לאופק את הצורך להרגיש חמלה, תשוקה, אהבה. חומות של תקווה זה הפער הזה לבחון את ההזדווגות הנפשית והגופנית להתאמה מקסימלית. חומות של תקווה בתקווה ללא חומות. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י