מילים שמנסות לגעת...בנשמה

מצחיק אותי או יותר נכון מצחיק אותי יותר שגבר, גברים מבקשים לקלר את עצמם אליי(נו, בין הסוגריים) שבכלל אין לי שמץ מי הם. ולמה?  כי בא להם להרגיש את התחושה. תחושה?  נו, באמת. זה ישנה משהו? הסוגריים הם אמירה, סוג של אמירה של שייכות כל שהיא. אני לא ממסגרת ולא מסתגרת, זה לא באמת משנה. ללכת בלי להרגיש עם. ולסיום מה שבטוח זה לדעת לשלוט בסוגרים. שלפוחיתי רגיזה משהו.