לפני שנתיים. 5 ביוני 2021 בשעה 11:37
זכרון צורב של ים וגלים שמתנפצים וחומות גבוהות. זכרון צורב של רעב וחיבוק שלא עוזב. זכרון צורב של רגעים קסומים של שקט ונשיקה אחת שלא נגמרת. זכרון צורב של סירות אי שם באופק, מלאות אנשים שמחים. זכרון צורב של להרגיש קרובה כל כך להרגשה, להגשמה של מי שאני איתך. זכרון צורב לנגיעה הזו שגרמה לי להיות האשה שהכרתי ונשכחה לה קצת. זכרון צורב לרוגע ולשלווה שחשתי בהיותי נמצאת במקום הכי קרוב לחלום. זכרון... צורב.