סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני שנתיים. 20 ביוני 2021 בשעה 20:15

מקשיבה לעצמי, למה שגופי משדר לי, למנעד הזה שפועם בי מבפנים ויודעת ומבינה עד כמה אני אינטואיטיבית לדברים, למצבים. מפחיד ומאד מםקס אותי בדרכי. יש לפעמים שאני יודעת ובטוחה שמשהו עומד לקרות. מרגישה את זה בגוף, מן תחושה כזו שלא נותנת מנוח, לטוב ולרע. מכשפה?  אולי. ואוחי פיתחתי מיומנות כזו שמנערת אותי ושומרת שאהייה קשובה לעצמי,לרצונותיי,לנסיכיי ולחיים עצמם. מכשף?  מישהו?  מכושפת. 

בלוסום​(לא בעסק) - תקראי את הסיפור מריה דוס פרזרש של גבריאל גרסיה מרקס. חובה וקולע בול
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י