סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני שנתיים. 21 באוגוסט 2021 בשעה 9:59

נזכרתי היום במאכליי ילדותי. ככה סתם חלפה לה המחשבה. ימיי הקיבוץ העליזים.  אז הנה לפנייכם רשימה שכנראה חלקית בהחלט. לחם מטוגן(יום שבת בבוקר). כריך עם מרגרינה ופלפל ירוק(בין שחיה לשחיה בברכה). שבוע הבראה שכלל צ'יפס ושניצל ולקינוח ארטיק. חביתה עם גבינה צהובה. ריבת חלב אמיתית שאחת המטפלות הארגנטיניות הכינו. סוכריות בהכנה עצמית על מדורה, פחית שימורים ריקה שבתוכה סוכרת ולימון עד התקרמלות, מקלות מהעצים הסמוכים וגילגול הסוכר הזה עלייהם. שוקולד חלב פרה פעם בשבוע יום שבת או לחילופין פרוסות נוגט. ג'לי אדום בגלונים, רוטט שכזה וטעים. פודינג וניל ושוקולד מבושלים. דיסות למינייהן. ועוד ועוד. יש לציין שהיה אוכל טעיםםם(לא שידענו משהו אחר). לכל השאריות שנשארו מיום האתמול למחרת קיבלנו מאכל טעים אחר. לא זורקים אוכל! זהו לבנתיים. ולמי שבא לו לשתף את אוכל ילדותו, ריחות ילדותו, מוזמן. מתכונים יש להשאיר בנוסף. בתאבון. 

fkfkeoeofkfk - לפעמים אני תוהה לעצמי אין מין מוצלח אנחנו שאיכשהוא אנחנו שורדים על זבל הזה שאנחנו קוראים לו אוכלו ולא מתפגרים בגיל 5.
ואז אני שוב תוהה לעצמי איזה מין עוד יותר מוצלח אם היינו אוכלים אוכל טוב ולא זבל בתור ילדים.
לפני שנתיים
}{מוראנה}{ - הזבל הזה שאתה קורא לו אוכל היה מעדן לפניי הרבה שנים. ולא אומרים על אוכל זבל😊
לפני שנתיים
Aציבעוני​(אחר) - ברוכה השווה
לפני שנתיים
Aציבעוני​(אחר) - בקשר לשאלה שלך הכל היה טיבעי ולא מוזרק,ומלא הורמונים
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י