מילים שמנסות לגעת...בנשמה

אתמול בבוקר בהיותי קוראת נלהבת של בלוגיי הכלוב

צד את עיניי בלוג של אדם "במצוקה"

ישר שינסתי מותניים

לבשתי את החלוק הלבן

ופניתי לאותו אחד שהתפתל לו מכאבים

(היי היי בלי פנטזיות מיותרות על רופאה וחולה)

נתתי לו הסברים מה עליו לעשות

איך להתנהג במצבו העגום והנפוח

נו, אני כזו, חלק מהתפקיד שלי, לעזור

ואתה, זה הסובל

מקווה ששלומך שפיר והנפיחות התחילה לרדת

עוד יום יומיים תהייה חדש דנדש

ושוב תוכל לחייך לך


עוד מישהו עם איזו בעיה כואבת?

אני עדיין בחלוק הלבן, המשמרת עומדת להסתיים

אז אנא למהר!

אחות רחמניה כבר אמרתי?:-))))))))))

יום נפלא לכולם נטול מכאובים!