מריבה- נורית גלרון
אתה טורק שוב את הדלת......
היא יושבת נבוכה.......
הריי היא כה משתדלת........
להסביר לך........
במריבות אין שום תועלת........
הן רק גורמות לנו כאב...........
הנה היא כה מבולבלת...........
ואתה עוזב.............
לא רוצה להטיף...........
לא רוצה לוותר............
אך ככל שתמשיך כך............
זה יכאב רק יותר...........
הלוואי ויכולת לשכוח הכל........
ולעמוד במקום ליפול.......
עכשיו אתה הולך בגשם...........
עטוף בקור וחשייכה............
ולא יכולתי שלא לחשוב.........
מה קורה איתך...........
לא רוצה להטיף...........
פעם המצב היה שונה...........
הייתה לך הרבה שלווה...........
אבל כיום, מה שהיה לפניי.........
משאיר אותך עם עוד תקווה..........
לא רוצה להטיף...........
השיר מוקדש באהבה לחבר נפלא ויקר
קח זאת לתשומת ליבך......חבר!
לפני 16 שנים. 24 במרץ 2008 בשעה 22:46
