בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 16 שנים. 2 במאי 2008 בשעה 22:39

הוא מתלונן.........

נאנח..........

מילל.......

אני שואלת אותו: "מה כואב?"............

הוא ממשיך בשלו :" כואב לי, את לא מבינה?"............

"לא, אני לא מבינה אם לא מסבירים לי!"...........

"אולי במקום ליילל תגיד לי סוף סוף מה כואב" אני דורשת..........

"הכתף, נו, כן, שם , בדיוק , שם, בכתף"............

אני כזו אחות רחמניה..........

מייד נכנסת לפעולה............

משנסת ידיים.............

אצבעות על הכתפיים............

ומתחילה לעסות את המקום הכואב...........

הוא צורח מכאבים..........

אני דורשת ממנו שינשום כל פעם שכואב...........

"תתמכר לכאב" אני פוסקת!.......

"תזרום איתו"........

"אל להתנגד לו,.........

הוא משחרר את התנגדותו.......

מתמסר לידיי המעסות אותו.........

נושם ונושף........

והכאב לאט לאט מתפוגג........

ברגע שאני חשה אותו רפוי כולו.........

אני מרפה ממנו........

הוא אוסף את עצמו בחזרה......

מביט לעברי.........

ומחייך...........

הוקל לו........

שמחה שיכולתי לעזור.....

שמחה שיכולתי לרפא את המכאוב......


חיוך של סיפוק עליי פני:-)))))))








:-)))))))))




























,

helany​(מתחלף) - ומה נגמר עם הצואר??
לפני 16 שנים
}{מוראנה}{ - צווארו נרפא לו

למרות שהוא עדיין מתלונן על מיחושים

אולי כי נעמה לו התחושה של מגע ידייה

מי יודע?:-)))))))))
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י