לפני 15 שנים. 6 במאי 2008 בשעה 17:31
שרית חדד
כשהלב בוכה רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפניי שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה
שמע ישראל אלוהיי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיניי דימעה הלב בוכה בשקט
כשהלב שותק הנשמה זועקת
שמע ישראל אלוהיי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהיי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כח
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום
שמע ישראל אלוהיי......
עצוב.....