רוח זורע.....
עלים על מדרכת.....
ואין איש יודע.........
לאן את הולכת.......
עיר טרם ערב......
לוטשת עיניים......
כשאת מצטמררת.......
מרטט של קיץ.....
כמו ציפור מטורפת......
את נוסקת לרום.......
וצונחת כאבן.........
נוגעת בחום.........
לעולם לא נצרבת........
פתע הרעד........
ואת לא נשמרת.......
נקשרת......
לתמיד......
ים של נובמבר.........
גועש לרגלייך.......
גלים נשברים.......
על חופך כל הליל......
מלח של אושר......
סמוקת לחיים.........
צוחקת בחושך.....
חובקת שמיים........
כמו ציפור מטורפת.........
גשם ורעם.......
העיר מתעטפת.......
ואת עוד עם טעם.........
שפתיו מרחפת.......
נרטבת במים.......
נפרדת מסלע.......
חוזרת לבית........
הוא שם........
מחכה לך..........
כמו ציפור מטורפת..........
לפני 16 שנים. 26 ביוני 2008 בשעה 6:08