מסתכלת על עצמי מהצד.........
פתאום אני נראת אשה..........
כבר לא נדחקת לשוליים...........
כמו ילדה קטנה וחלשה...........
עומדת על הרגליים, שלי........
מרגישה את כובדן על החול..........
ויש לי כח ומשקל.........
שאפשר למדוד ולשקול.........
אולי זה הזמן לסיפור אהבה..........
לגעת בך..........
אולי זה הזמן להיות קרובה........
אוהבת אותך.........
אתה תמיד נראת לי מעל.........
רחוק ולא מושג כמו איזה אל..........
עכשיו אתה עומד בגובה עיניי..........
אני לא נעלמת שאתה מסתכל..........
מביטה בתלתליי השחורים..........
גולשים מעבר לכתפי...........
אוספת את הדמיונות.......
ליצור אותם במו ידי............
ויש לך מקום בליבי............
מקום ממשי ואוהב........
ושום דבר לא נדחק לתוכי..........
ברגע שאתה מתקרב........
לפני 16 שנים. 5 באוקטובר 2008 בשעה 16:37