בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 15 שנים. 20 במרץ 2009 בשעה 5:08

עולמה הפרטי מכיל המון אהבה ותובנה.........

נאספת במחשבות..........

מנסה למצוא פתרונות.........

מתפללת שאולי יגיע הרגע שלה............

לפרוץ את החומה הבצורה...........

סוג של הגנה..........

הרגשת האין טעם, אין כח........

עוטפים את גופה , מוחה............

לא נותנים לה מנוח...........

אין לה שקט ולא שלווה........

והיא עדיין בשיא פריחתה............

והדחיפה המיוחלת למעלה..........

וחלון הזדמנויות קיים..........

אבל היא זקוקה ליד הזו שמכוונת........

אותה..........

זקוקה לגב החם מאחורייה............

לחיבוק הזה של יהייה בסדר..........

תעופי לך ילדה............

תראי מה את מסוגלת ויכולה...........

לפעמים הלא נודע..........

הוא סוג של התחלה..........

חדשה..........

הכי פשוט וקל להגיד שאי אפשר..........

זה סוג של עצלות מחשבתית..........

שלא מביאה לשום מקום...........

סוג של ויתור ידוע מראש.........

לעצמה..........

עופי ילדה , עופי רחוק...........

הריי את יודעת שרק שם זה ירגיש לך לצחוק..........

בצעדים מדודים ומחושבים.........

אפשר להגיע לאן שרוצים..........

ואפילו אם לפעמים הדרך אינה קלה........

זו לא סיבה........

לשקוע שוב בתרדמה.........


עופי ילדה........



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י