לילה חמים בחוץ, רוחות של שרב מיללות .......
היא בביתה, חסרת בושה, ערומה, מסתובבת........
התרגשות נרקמת בגופה.........
חסרת מנוחה, כולה דרוכה וערוכה........
זיעה ניגרת על גופה מצמררת את נימיי נפשה..........
פרחים מפוזרים בכל עבר, בכל פינה..............
נרות דולקים, מאירים את החשכה...........
נעמדת במרכז החדר, עיניים עצומות.............
כמו מתפללת היא לאל האהבות..............
ידיים עוטפות את גופה, לחישה נשמעת.........
זעקת שבר נצרחת...........
היא מתמוטטת על הריצפה...........
כאילו הייתה איזו בובה ללא עמוד שידרה..........
הדמעות זולגות מעינייה, בכי חסר מעצורים...............
מנסה לאסוף את השברים, להבין את הדברים...........
לרגע או שניים גופה מרחף,מרגישה כמו בתוך חלום שמתמשך.......
ואז ברגע ההוא של המפץ, של השבר........
היא נאספת לתוכו, לחיבוקו..........
כאילו נבלעת בגופו...........
ללא אומר, ללא מילים..........
מלטף לה את הפנים..........
ילדה אשה, אשה ילדה...........
שמראה ללא בושה.........
את הצד האחר של החיים..........
לפני 15 שנים. 23 במרץ 2009 בשעה 5:17