מעלטה גדולה.........
והיא דואה...........
וקרן אור חזקה.........
נשלחת אל עולמה............
כל פחד שלה מטירוף..........
כל פעם שתרצה לעוף............
ואז תנוע בתנופה.........
מעל האדמה שבוכה........
ובנתיים...............
והיא דואה...........
מרחפת אל עצמה.............
ונוסקת..........
והיא דואה..........
שומרת על עצמה.........
ונוחתת.............
בדומייה ארוכה.........
והיא דואה............
ובשתיקה עמוקה.............
רואה הכל...........
ובוהה............
אל כל רגע של חרות.........
מתרחקת מכל עבדות..........
פורשת את שתיי ידייה..........
כאילו היו כנפייה.........
ובנתיים........
שבויה בתקווה..............
והיא כבר לא כלואה..........
ונעה הלאה..........
לפני 15 שנים. 25 באפריל 2009 בשעה 5:46