כשישבתי מולך מבלי לדבר..........
כי הכל כבר נאמר..........
ויכולתי לחוש שקשה לי מאד..........
יכולת לראות שמר...........
אז עברת פתאום לכיוון המטבח..........
וחזרת אחריי דקה............
ובדרך לא שמת ידך על כתפי..........
לנגיעה אחת רכה.............
כן אתה כה ישר וכל כך הגון..........
ואתה לא יכול לרמות..........
כשאתה לא אוהב, אתה לא יכול.............
ואת זה אי אפשר לשנות..............
אבל כשעברת ממש על ידי..........
והייתי כולי צעקה..........
אתה לא הנחת ידך על כתפי.............
לנגיעה אחת רכה............
ואת זה אני לא שוכחת.........
ועל זה אני לא סולחת............
ועל זה אני לא אסלח לך............
לעולם..........
כשהייתי איתך לא היית איתי..........
היית רק תמונה..............
הרשית לי רק לאהוב אותך.................
וכל חסד אחר נמנע...........
ושום חסדים לא רציתי ממך..............
אבל באותה הדקה..........
הייתי רוצה, הייתי זקוקה...........
לנגיעה אחת רכה.............
עכשיו אני כאן, עכשיו לבדי..............
עם הרגע ההוא הקר............
יודעת עד כמה ליבך הוא עני...........
וכמה יופייך עקר.........
אך אותה אהבה, למרות רצוני........
עדיין שמך מבכה........
עדיין קוראת לידך אל כתפי......
לנגיעה אחת רכה.........
לפני 15 שנים. 21 במאי 2009 בשעה 4:53
