נכנסת לביתו...........
בשקט.........
הוא מביט בי בעיניו השחורות...........
מחייך..........
מתקרב אליי..........
וכל מה שאני חושבת עליו..........
זה שהשלפוחית שלי רגיזה למדיי...........
חייבת, אבל ממש חייבת............
אחרת אתפוצץ............
נעלמת לי בחדר ההוא ..........
עכשיו כבר הוקל לי, מעט.......
הוא מחכה שאסיים את עיסוקיי המיימיים........
מתקרבת אליו..........
מנשקת...........
הוא התגעגע, אני התגעגעתי...........
נשיקה ארוכה ורטובה..............
טועמת ממנו עוד ועוד............
"רגע מתוק תן לי להתארגן", "אני אומרת".............
"להחליף לבגדיי עבודה", בגדים קלילים כאלה.............
ושוב אני מוצאת אותו מאחוריי...........
מחבק...........
מנשק..............
הלו, מה נהייה, מה קרה?.............
"אני חם, מיוחם, רעב, " "הוא אומר".............
"רגע בובי, אכין לנו משהו לאכול" "אני אומרת".............
"לא אוכל כזה, בעצם גם כזה אבל אחר כך כזה" "הוא אומר".........
הוא יושב על הכסא ממרומיי האולמפוס..............
מלטפת את פניו מנשקת אותו שוב...............
לאט לאט נושרים בגדיי.............
לאט לאט נושרים בגדיו.........
עירומים..............
לוחשים..............
עינוגים של נגיעות.............
עינוגים של מציצות................
עינוגים של תשוקות.............
עינוגים של חדירות..............
פשוט..............
עינוגיי עינוגים של סערות.......
עכשיו עשיתי לעצמי חשק ............
להתענג באיזה עינוג........
לפני 15 שנים. 23 במאי 2009 בשעה 23:25
