בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 15 שנים. 8 ביוני 2009 בשעה 4:45

אתמול נתקלתי באלימות

מה קורה פה אנשים?

במסגרת עבודתי

כפי שכבר ציינתי

אני מטפלת באנשים

מנסה לתת מענה לפניות הרבות ונישנות

לא, זה בהחלט לא פשוט לעבוד עם אנשים

ואתמול, בעודי מנסה להסביר

בדרכיי נועם וסימפטיה, לאחד המטופלים

שיש פה נהלים

הוא במבטו המזלזל והמתלהם

ניסה להוכיח לי אחרת

מביטה בו בשקט

ושוב מסבירה במילותיי המאד ברורות

והוא, מרגישה את ההתפרצות שלו מתקרבת

לא מוותרת

מסביבי ערב רב של אנשים נשים וטף

ההמולה חוגגת

כל אחד בתורו למרות שממתין לי לקבל תשובות

יושב ומחכה בסבלנות

והוא, הזעם לפתע מתפרץ מתוכו

מנסה לחטוף מידי משהו שייך למקום עבודתי

הוא רק לא מבין

שאני חזקה פיזית, נפשית

לא נגררת לאלימות המתפרצת

אנשים מביטים עליי, מרגישים שצריכים לגונן

ונעצרים

מרגישים את הכח שלי בשקט

והוא, בשלו, זועם וצועק

אני אומרת לעצמי, אם רק יגע בי

האצבע שלי על הטלפון

להזעיק משטרה

כי אלימות לא תהייה, נקודה!

כל הזמן לא מסירה את עיניי ממנו

חודרת אליו בעיניי ומשתקת אותו

הוא מרגיש מובס, מושפל

מתקפל לו והולך

ואז, אני נושמת לרווחה

ומבינה עד כמה זה היה קרוב

שהוא יפגע בי על שום מה

























}{מוראנה}{ - בהחלט גאה בשקט הזה

וכן, זה היה דיי מפחיד

ותודה מתוקתי

יום נפלא גמלך

}{
לפני 15 שנים
הסופר​(אחר) - ניצחת! במקצועיות ובתבונה. החרא הקטן נבח ,קיפל זנבו,ועף...ביצוע מושלם.
לפני 15 שנים
}{מוראנה}{ - יקירי

סיטואציה בהחלט לא נעימה

אבל כן, בתבונה ונחישות עמדתי בזה בגבורה

בוקר נפלא לך

}{
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י