הדברים שלא היו לי............
ולא יהיו לי לעולם............
נושמים בי לרגעים..............
בקצה נגיעתם.............
ואני.............
מלטפת אותם............
כאילו היו שלי.............
והם מלטפים אותי...............
כאילו יהיו שלי..........
הדרכים שלא הלכתי............
ולא דרכו רגליי...........
לפעמים קוראות לי.............
בלהט נעוריי............
אולי הייתי אחרת.............
אם הייתי שם............
אולי הייתי אחרת.............
אם היית שם.............
והעולם שלי כמו ים............
זורם בתוך גלים.............
רגע אני צוחקת............
ורגע המים עולים................
ואסור לגשת אליי.............
כשגואים המים............
ומתנפצים בסלע..........
אני המים............
אני הסלע.............
המייתרים שרעדו בי...............
ולא השבתי בקולי..................
עדיין רועדים...............
מתחת לחיים שלי...............
בנתיים לא אשמע אותם.................
בנתיים לא תשמע................
בנתיים לא אגע בהם..................
בנתיים אל תיגע..............
והעולם שלי כמו ים..............
זורם בתוך גלים.............
רגע אני צוחקת..............
ורגע.........
המים.............
עולים..............
לפני 14 שנים. 5 בספטמבר 2009 בשעה 6:21