מילים שמנסות לגעת...בנשמה

יש לנו בן מאומץ

הוא אימץ אותנו

אנחנו אימצנו אותו

ואל תבינו לא נכון, יש לו משפחה אוהבת

אבל מסתבר שנהדר לו אצליינו בביתיינו הקט

ואתמול

אתמול הוא חגג מומולדת

סגר פאב

הזמין תקליטן

והלחץ, איזה לחץ של לפניי

ולפניי המסיבה המדוברת

שלא לומר חגיגה נחמדת

כולם , כל החברים, התאספו להם פה

בייתנו הקט

התלבשיות , התארגנויות, עניבות ובשמים

איך לא, הרי יהיו שם הרבה בנות וחשקים

ויאאלה, הם יצאו להם לחגוג

עד אור הבוקר כמובן

ואני בנתיים הכנתי לו הפתעונת נחמדת

המון שוקולדים, מכל המינים, מכל הטעמים, מכל הצבעים

וכמובן ברכה אוהבת מאיתנו

והלכתי לי לישון

בערך בשעה שלוש לפנות בוקר

חבורה שלמה מלאת אדרנלין וחיוכים

חזרה הבייתה

והוא, הבן המאומץ

לפתע הבחין בשוקולדים

ובברכה כמובן

שלח את אחד מנסיכיי הלא מאומצים להעיר אותי

כדיי להביע את אהבתו, את שמחתו, את אושרו

ובעיקר את תודתו

נשיקות , חיבוקים ובעיקר חיוכים

וזה לא נגמר

לפתע הרעב השתלט עלייהם

(זוכרים שכבר כמעט 4 לפנות בוקר?)

הצעתי להם שאכין להם משהו

והם מתחשבים, החליטו לקנות סנדוויצים עם שניצל וחמוצים

(מי אוכל שניצל וחמוצים ב-4 לפנות בוקר?)

והם במצב של אין מצב שמישהו מהם ינהג או יניע את עצמו

אז החלטתי , אם כבר אז כבר

אם אני כבר ערה(הוערתי יותר נכון)

אז אני אפנק אותם עד הסוף

שינסתי את מותניי, ויאאלה

הנעתי את האוטו ונסעתי לקנות להם את הסוונדויצים המיוחלים

עם השניצל המיוחל עוד יותר

וככה, חבורה נחמדת של גברברים מתבגרים

4 לפנות בוקר

וסעודה אחת של מלכים

שבעים ומחוייכים הלכו הם לישון

מזל טוב לך בני המאומץ והמאמץ


וכמו שהבנתם בוודאי

לא ממש ישנתי הלילה



אבל אין כמו אהבה של ילדים

אין כמו חיוך של שמחה

לראותם מאושרים ונהנים