מילים שמנסות לגעת...בנשמה

בשעת תוגה

בתוך המרקם העדין של הנפש

מבצבצת ועולה

אותה מחשבה

על הרגעים שהיו ויהייו

על הזמן האבוד שהתפספס לו

על התקוה המיוחלת לחום

וזרימת התחושות כנהר שוצף

סוחפת איתה את כל הליכלוך

את כל הרפש שנצבר לו עם השנים

אל בור אפל ועמוק

טומנת אותו לבל יראה שוב

ופותחת פתח

לצלילות החיים

לקשת של צבעים

ובעיקר לאותם טעמים מופלאים

טעמם של החיים