בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 12 שנים. 25 בנובמבר 2012 בשעה 10:44

מול שמיים מעוננים

וגשם טיפטופים

 

קדשתי אותו באהבתי:

 

מקדשת אותך לאהובי......

מול כל העצים והפרחים......

לפניי כל העולם והציפורים.......

מקדשת אותך להיות לי חלק בחיים.....

מקדשת את תבונתך......

מקדשת את אהבתך......

מקדשת את היותך הגבר של חיי......

מקדשת את תשוקתך.......

מקדשת את החיבור המדהים ביננו.......

מקדשת את יכולתך להיות רגיש ומרגיש........

מקדשת אותך אהובי..........

מקדשת את אהבתיינו הכל כך מיוחדת........

מקדשת את אמונך בי להאמין בעצמי.........

מקדשת את האדם שבך.......

מקדשת את גופך..........

מקדשת את ליבך ונשמתך........

מקדשת את כל כולך........

מקדשת אותך.........

באהבה.........

 

והוא....

הוא קידש אותי באהבתו.....

באופן הכי עמוק.....

והכי נוגע.....

 

 

 

 

 

 

גברי ונאה​(אחר) - את אהבתנו אין צורך לקדש
שהרי היא הקודש בהתגלמותה,
והטפטופים מהשמיים
היו לעדייך
כי אין עוד אהבה כזו בעולם.
לפני 11 שנים
}{מוראנה}{ - מרגש......
אין עוד אהבה כזו בעולם.....
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י