בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 11 שנים. 11 בדצמבר 2012 בשעה 7:12

רגע לפניי שנפרדנו

כל

אחד לעיסוקיו

כןכן, תתפלאו, יש לנו כמה עיסוקים אחרים, לא הרבה אמנם:-)

הוא הביא אותי למחוז חפצי

ונכונה לנו הפתעה

שלולית ענקית שמכסה את כל הכביש

והאיש שלי

לא מתבלבל אפילו לרגע

עוצר באמצע השלולית

ונעמד עם  האוטו שלו

אני שואלת אותו:

אהובי שלי, שמת לב שאתה עומד באמצע השלולית?

ואיך לכל השדים והרוחות הצפונית אני אמורה לרדת?

הוא עונה:

שמתי לב עד מאד אפילו

זו כוונתי שלא תרדי!

אני רוצה עוד ממך

מביטה בו מחייכת

ונותנת לו עוד ממני

עוד המון ממני

והוא

הוא בכלל כחומר ביד היוצרת

ג'לי כזה

נותן עוד ועוד ממנו

ואחריי זמן אני אומרת לו

אהובי שלי, השלולית גדלה לפתע

נהפכה לאגם

איך קרה הדבר?

והוא מביט בי בעיניו מחייך

עושה את עצמו חושב 

ועונה:

אין לי שמץ של מושג

אין לו?!

 

אחריי העוד ועוד ממני

העוד ועוד ממנו

 

 כוחותיינו הגיעו ליבשה היבשה בשלום:-)

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י