לפני 11 שנים. 1 בספטמבר 2013 בשעה 19:11
עוד שנה עברה
עוד שנה חלפה
ויש את אותה ציפיה לבאות
לרגע הזה שאראה אותו עומד בפניי
עם בגדיו
וכל כך ערום
לרגע הזה שאראה את טיפות הזיעה ניגרות ממנו
מרטיבות ומסמנות את החולצה
שבמילים לא יהייה כבר צורך
ורק העיניים והידיים
ידרשו את שלהן
ולפתע כל ההגנות יוסרו
ודמעות יתערבבו להן בזיעה
תחושה מדהימה של חופש
של נתינה
והוא כמהופנט ילך
יתמקד רק בי
מתמקדת בו
נותנת לו את העוז
את הכח
להיות האחד
נקי מכל הפחדים והחששות
חשוף
להרגיש
מובל בכבליי האהבה