ברגעים של חולשה אני אומרת לעצמי
לנשום עמוק
זה עוד מעט יעבור
יחלוף
לפעמים מתעורר בי הצורך להבין
מה הגורם לכך
ויש לי מיליון תשובות
רחמים עצמיים
ואז אני מזדקפת לי
משירה מבט
נותנת לגוף ולנפש רגע של מנוחה
מנסה לעשות סדר בבלגן
חברה טובה אמרה לי:
תראי איך את מנהלת את כל העולם
תסתכלי על כל העיניין בכיוון הזה
אז נכון
אני מנהלת את כל העולם, כמעט
מארגנת, מסדרת, פותרת בעיות
ואני
אני זה כבר סיפור אחר
הרצון הזה לתת
להעניק
מעצמי
מהטוב שבי,מהאהבה שבי
מהיכולות שטמונות רק בי
גורם לי לחשוב לפעמים
שעם כל הנתינה הזו
הקבלה לא פשוט חשובה ואולי אף יותר
אז החיים הם נדנדה
פעם למעלה פעם למטה
וכן
יודעת את עצמי
מכירה טוב טוב את היכולות שלי
ואת החסרונות שבי
מנסה לשלב אותם ביחד
כך שהנחיתה תהייה רכה יותר
פעם לפניי הרבה שנים
הייתה לי היכולת להסתיר
את הגוש הזה שעומד לו בגרון ורוצה לצאת החוצה
היום אני אחרת
מבינה יותר
מודעת יותר
והרגשות מתפרצים להם ישירות
שמחה, עצב, בכי, צחוק
הכל מהכל
סוג של שיחרור נהדר
חשופה לטלטלות ההן
מודעת להן
נלחמת כשצריך
צוהלת כשנפלא
זו אני
שמכילה בתוכי
את עצמי