לפני 9 שנים. 20 בדצמבר 2014 בשעה 7:35
כשאני לוקחת אותך למקום ההוא
רחוק כל כך ממי שאתה
אני בעצם לוקחת את עצמי לאותו מקום המפגש
מורידה מעליי הגנות
נותנת לעצמי את החופש הכל כך מוחלט
להתבונן בך
בי
למסגר את שניינו
בתוך תמונה מציאותית
מלאת בפרטים הקטנים
כגדולים
כשאני לוקחת אותך למקום המפגש הזה
שבו הרוחות סוערות
ועליי שלכת מתפזרים לכל עבר
במקום המפגש הזה
שהתובנה חודרת לאותו מקום בגוף
ומניעה אותו בקצב אחר
במקום
המפגש
הזה
ולו לרגע אחד בלבד
נשמעת צרחת הכניעה
כמו אבן מתגלגלת במדרון חלקלקל
נעצרת
בתחתית