בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 9 שנים. 20 בדצמבר 2014 בשעה 7:35

כשאני לוקחת אותך למקום ההוא

רחוק כל כך ממי שאתה

אני בעצם לוקחת את עצמי לאותו מקום המפגש

מורידה מעליי הגנות

נותנת לעצמי את החופש הכל כך מוחלט

להתבונן בך

בי

למסגר את שניינו

בתוך תמונה מציאותית

מלאת בפרטים הקטנים

כגדולים

כשאני לוקחת אותך למקום המפגש הזה

שבו הרוחות סוערות

ועליי שלכת מתפזרים לכל עבר

במקום המפגש הזה

שהתובנה חודרת לאותו מקום בגוף

ומניעה אותו בקצב אחר

במקום

המפגש

הזה

ולו לרגע אחד בלבד

נשמעת צרחת הכניעה

כמו אבן מתגלגלת במדרון חלקלקל

נעצרת

בתחתית

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י