טוב...
אז מה עושים עכשיו?
נכנסתי לאתר הזה דיי בטעות, כן, בכלל לא ידעתי שליטה מהי
או יותר נכון ידעתי שמלכה זו אחת עם כתר על הראש , שרביט, ואולי שניים או שלושה
סריסים, משרתים.
נו, מה אפשר לצפות מילדת חממה, שגדלה איך לומר במקום קטן אי שם על הור ההר הירוק, כן כן, תאמינו לי , לא היה פשוט לילה הטובה הזאת לראות , לקרוא, ואפילו אומר בזהירות לנסות את כל אותם מעשים נלוזים המסתכמים במילה שליטה. וניסיתי, בחיי, טעמתי מזה ומזה, נגעתי גם בזה וגם בזה, ואולי מעבר לזה וזה, וחשבתי לעצמי שאולי, רק אולי מפה תבוא הישועה לחתן המיוחל, נו, אם לא מנסים לא יודעים או מכירים.
אז ניסיתי, ניפגשתי עם הזה וגם עם ההוא ועם השכן של ההיא שמכירה את ההוא של ההיא, ונדה, גורנישט, לא הרגשתי מעבר ליום האתמול את יום המחר, טוב, רגע, לא אשקר שלא נהנתי, הו לא, בביסים קטנים אבל מה זה עסיסיים התמוגגתי לי ובכל זאת היה משהו חסר, זו אני? זו הסיטואציה? זה התפקיד רם המעלה שהוכתרי בו?
וזה, וגם זה , והשכן של זו של הזה, מתגובתם המאד אמוציונאלית הבנתי שכתר הנוצות על ראשי אולי דווקא הולם אותי כפוקהונטס ואולי גם כתחשפושת של צ'יף חשוב מאד אי שם ביבשת אמריקה הגדולה, ואולי ולמרות החששות שהיו למכביר, נרגשתי נסחפת , מתרשמת, נפעמת מסיטואציה מסויימות.
כך הכרתי, מלך , מלכה או בעצם אדון וגבירה,וכל באיי הארמון
בהחלט חגיגה.
והנה לכם סוד, הגנים שמקיפים את הארמון מדהימים ביופיים, מוזמנים להנות משלל הצבעים, הריחות, להתענג על המדשאות
ולהתחרדן(חרדון) על המדשאות הירוקות.
ובקשר לשליטה, רגע, נו, פסק זמן, שנייה לעצום עיניים, להרפות את הגוף מול השמש בשמיים ופשוט להנות מהשקט שמסביב.
