בעודי משוטטת לי במרחבי האתר, נכנסתי גם ללוחות הללו שבהם יש את החיפש לא המעמיק איש, אישה לפי מגדרם. עד כאן הכל נפלא ונהדר. פתחתי את הרובליקה של עבדים במלכות, עילעלתי להנאתי וחשבתי שאולי אמצא איזה עלם חמודות יפה עיניים מתק שפתיים, מישהו מלבלב ומרנין שכמה להיות חלק ממסע מיוחד. לא עד כאן זו הייתי אני עם מחשבותיי, רצונותיי, כמיהותיי. לאט לאט, תוך כדיי קריאה נפל דבר והבנתי שרב רובם במדור חיפוש המלכה הנעלה בעצם מביאים איתם את מרכולתם. אחד רוצה מתעללת, אחד רוצה רק לרדת, אחד רוצה לנבוחף, אחד ליילל ואחד שלא יודע לשאול. ואני אומרת שמי שבעצם אכן געגוע מרטיט את נפשו חייב לדעת וגם להבין שבהיותו ורצונו המובהק להיות מובל, כדף חלק יתייצב, ללא תנאים מגבילים ללא רשימת קניות לסופר. הדרך אל הלא נודע היא היא המרגשת, היא היא שמפתיעה כל פעם מחדש. אז... קראתי וקראתי ואמשיך לקרוא ואולי יום אחד יפול לידי יהלום לא מלוטש, מיוחד, שלאט לאט עם המון אהבה ועבודה קשה אגרום לו לנצנץ באור יקרות, בוהק, זוהר מסנוור.
לפני 7 שנים. 18 באוקטובר 2017 בשעה 21:16