מילים שמנסות לגעת...בנשמה

בוא ואספר לכם על ה"מפקדת" מוראנה. עובדות חיים. בעל(שממנו התגרשתי לפניי כמה וכמה שנים, סטטוס הגרוש.) ילדים שניים הם, אהבת חיי(שלא רק שלא התגרשתי מהם, כולם חזרו לקן לאמא אווזה. יש סיכוי שאי פעם הם יעזבו אותו?  מסופקתני.)ויש אותי, אשה, אמא, אוהבת לעיתים, מחבקת לעיתים, מייחלת ומצפה לאחד כל הזמן. ואם תשאלו לשלומי בימים אלו אומר ואגיד(זה לא אותו הדבר בעצם?) שאני בהחלט מחייכת. ולא, המיוחל טרם דפק בדלת והכריז על בואו, ובכל זאת יש איזה שינוי באויר, באוירה, בראיית הדברים כמו שהם. אז ה"מפקדת" מוראנה כמו שחיוכית מכנה אותי כך(אוהבתוך) חיה, בועטת, נושמת וחלילה לא לשכוח נרגנת(פולניה). תוק תוק, מי שם?