לפני 4 שנים. 11 במאי 2019 בשעה 5:08
הוא רוצה את החיות שבו. להרגיש שוב את אותן רגשות שנגדעו לפתע,שהוליכו אותו שולל וגרמו לו להיות כעלה נידף ברוח. מטפטפת עליו טיפות חיים. מגישה לו עוצמה, כח, תבלינים. נפעם מהצורך שלו להיות חלק, להיות קיים.דרך ארוכה עוד מחכה לו, סלולה ככל שתהייה, זו ההחלטה שלו האם לצעוד בה או לוותר. ואני, אני משקיפה מהצד, שומרת שגם אם ימעד אני שם כדיי להרים, להראות שהשביל מסומן באבנים בוהקות ומאד ברורות.... ללב.