אף אחד לא אוהב שאומרים לו: שלום שלום ואל תבוא לי בחלום". זה משהו לא נעים בעליל, כואב ולפעמים שובר. מה שלא מובן לי שכשמישהו אומר לי את המשפט המפורסם הזה רק בגלל שאני בעצם כל אשר הוא חיפש, לב גדול, נשמה ענקית, חדה, חייכנית, מחבקת ומאד חברה, והוא, הוא לא יכול להכיל זאת, זה גדול עליו, הוא לא רגיל. מה שכן הוא רגיל זה לרדוף אחרייהן בציפיה שיהיו כמוהו, עם לב ענק ונתינה אין סופית. הרגלים קשה לשנות אבל... בחייאת תירוץ עלוב וממש לא מתקבל. ולשמור אותי לימיי החורף הקרירים בזמן שהוא יוצא לדייטים למצוא עוד אחת מאותן נשים שלא ממש שמות עליו.לא אשתנה בפניי אף אחד ואחת, אשאר לי אותה אחת, בת אדם, ילדה, אשה שעוטפת ומחבקת, עטופה ומחובקת, שיודעת להכיל את הקושי והטוב גם יחד, שיודעת להבין ולשמוע גם את המילים וגם את המנגינה גם יחד. ומי שירצה אותי, את ליבי, נשמתי ועיניי הירוקות יצטרך להיות ראוי... לאמוני. הנה אמרתי.
לפני 5 שנים. 19 במאי 2019 בשעה 11:36