בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 5 שנים. 26 במאי 2019 בשעה 18:58

האם כדיי להיות אדם לעצמך? בימים של מערבולת שהכל נראה כמו נחשול אחד גדול ואין סופי, ברגעים שהתמונה נהפכת לכתם צבע אחד, בלי פרטיי מתאר מובנים, כשהנשימה פזורה ולא עיקבית, והמובן הופך לגיבויי מילים חסרות תוכן, על כל אלה ועוד, לרגע אחד קטן פתאום מתגלה ההכרה שאני לעצמי.... מחשבת מסלול מחדש... לחיים. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י