בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 5 שנים. 1 ביוני 2019 בשעה 6:40

אתמול אחריי העבודה, מבשלת, נו, שבת המלכה. ו..... דפיקה בדלת. נכנס חבר של אחד הנסיכים, מחייך כולו, מחבקת אותו... ומייד אחריו נכנס... התקף לב של ממש. הנסיך חזר מחו"ל לאחר כמעט  5 חודשים שלא ראיתי אותו. מסתכלת עליו לרגע כלא מאמינה ואז... צרחה של אהבה וגעגוע. חיבוק ענק, נשיקות ואין סוף הסנפות של הילד. כמה התגעגעתי אליו. לא סתם מכנים אותי אמא אווזה. גאה עד מאד בשם התואר. הפתיע אותי בענק. עכשיו אפשר להגיד שכל משפחת הברווזים מאוחדת.

אנוצ'קה שלך - איזה כיף💖
לפני 5 שנים
}{מוראנה}{ - כייף אמיתי עד מאד☺️
לפני 5 שנים
Madame T​(שולטת) - הילדים שלנו, האוצר היקר ביותר שיש לנו!
}{
לפני 5 שנים
}{מוראנה}{ - בהחלט האוצר שלנו.
לפני 5 שנים
סבלני44 - הכי מושלם....שהם בבית....ומגיע לו מכות שלא הודיע שבא.. (נהייה להם סטייל חדש לבוא בהפתעה)
לפני 5 שנים
}{מוראנה}{ - כןכן. התקף לב, בדוק. ☺️
לפני 5 שנים
מפית​(אחר) - כיף לקרוא
לפני 5 שנים
}{מוראנה}{ - תודה☺️
לפני 5 שנים
THEJO - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 5 שנים
THEJO - איזה כייף ..... כמה חיכית 🤩
לפני 5 שנים
}{מוראנה}{ - כןכן, חיכיתי וחיכיתי והוא הגיע.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י