זה התחיל כמו עוד צ'אט באתר.
אני - עבד, כלב שמחפש אדון, והוא - אדון שמחפש צעצוע :)
כתבתי לו וככה התחלנו לדבר. די מהר עברנו לסקייפ.
הוא סיפר לי על החוויות שלו, הדרישות, האהבות, על מבחר האביזרים העצום שיש לו, ואני על הפנטזיות שלי. על מי אני ומה אני. למה אני זקוק, והכי חשוב, איך אוכל לשרת, לספק ולענג אותו נאנמנה. בתמצית, סיפרתי לו שאני עבד, כלב, צעצוע מין. ואני זקוק לאדון, לבעלים שיאלף אותי.
ככה זה התחיל.
עברו הימים ואנחנו ממשיכים להתכתב, כל פעם הזין עומד כשאני רק מפנטז על... אבל זה נשאר בגדר זה.
מידי פעם נתן לי משימה, כמו לדוג' כנס לשירותים, תכניס לעצמך מלפפון לתחת, תמצוץ, תדחוף, תלקק, ושוב תדחוף, ושוב תמצוץ...
בסוף ההוראה הייתה לגמור כשהמלפפון תקוע בתחת ואח"כ ללקק ולאכול את הזרע שלי.
כמובן שהכל מצולם בתמונות ובוידאו ונשלח אליו.
עד שיום אחד אני יושב בבית קפה ומתכתב עם אדוני ולפתע אני מקבל הודעה לקונית: "ביום x בשעה y אני יכול להתפנות ולפגוש אותך. תתכונן."
רעד עבר בגווי. זה הולך לקרות! הדופק מזנק, אפשר להרגיש את הלב פועם מבעד לחולצה, היושבים מסביב לא שמים לב להתרגשות שלי...
כמובן שאישרתי הגעתי, ואדוני, שלא מודע להתרגשות שאוחזת בי, עוד מוסיף: "אני מכין לך הפתעה, אץה ץאסוף אותי מהעבודה, ואנחנו נראה כמה התחת שלך מאולף ומסוגל להיפתח". אני מנסה להבין קצת יותר, ואדוני ישר מוסיף: "אחרי שראיתי איך דחפת יפה את המלפפון לתחת, זה הזמן לראות אותך דוחף פלאג ונוסע איתו הביתה. איך שאכנס לאוטו אתה תידרש להכניס את הפלאג, ואז נראה כמה מאולף אתה, ואבוי לך אם לא תצליח להכניס אותו או שהתחת שלך לא יהיה נקי"
שיט!
באוטו?! מה יקרה אם מישהו יראה? ומה יקרה אם לא צליח להכניס אותו? ובאיזה גודל הפלאג הארור הזה בכלל??
עוברים יומיים, ובבוקרו של אותו יום שאני אמור להיפגש עם אדוני, אני בעבודה מנסה לעבוד, ואני מקבל הוראה מאדוני: "כנס לשירותים עם מלפפון וחכה להוראות נוספות". כאילו שלא די בלחץ שלי, והוא משחק בי כאילו אני צעצוע. מותח גבולות דמיוניים.
אני נכנס לשירותים ומקבל את ההודעה הבאה: "אני רוצה לוודא שהתחת שלך יהיה פתוח כמו שצריך היום ולכן תעשה את הפעולות הבאות:
תמצוץ את המלפפון היטב ואז תדחוף אותו לתחת. חמש שניות שיהיה בפנים עד הסוף, ואז חמש שניות בחוץ. ככה במשך דקה. ואז רבע שעה בתוך התחת בלי להוציא, וחוזר חלילה - חמש שניות בפנים, חמש שניות בחוץ במשך דקה, רבע שעה בפנים. כל זה במשך שעה. בהצלחה".
אני ניגש למלאכה, על הרצפה על 4, האצבעות רועדות, אני יונק את המלפפון, מרייר קצת ומשמן בעזרת הריר את החור מאחורה ומתחיל. חמש שניות בפנים. איזה הרגשה, איזה קור, בום! החוצה בשליפה מהירה, חמש שניות בחוץ, אוויר קריר מנשב לו על חור התחת ומייבש אותו - מה שרק מקשה עליי. ועוד פעם חמש שניות בפנים, דחיפה מהירה, הנאה מהולה בכאב, ועוד פעם, החוצה.
לא אלאה אתכם יותר מידי, אתם יכולים להבין בעצמכם, איך ניראתי. תודה לאל שנגמרה הדקה הראשונה והתחילה הרבע שעה ללא תזוזה.
המלפפון תקוע עמוק, ואני מפליג בדמיונות איפה ואיך אהיה בעוד כמה שעות...
בסוף אותה שעה, התחת שלי רטוב, קצת פתוח קצת סגור, כביכול אומר לי "תחליט איך אתה רוצה אותי! פתוח או סגור??"
***
14:40 מחכה בחניה במקום המיועד היכן שאדוני הורה לי לחכות. הדופק רץ, מנסה להירגע, מתרגש.
לאחר עיכוב של כמה דקות שכמעט אכלתי את ההגה הוא נכנס לרכב.
מממ...
מתחילים ליסוע, אדוני תר אחרי מקום קצת שקט, מורה לי לחנות בחנייה ברחוב צדדי, שולף פלאג גדול וארוך ומצווה עלי להכניס אותו.
מבחן הכלב הראשון. לראשונה בחיי עושה דבר כזה במקום ציבורי, כשכל רגע יכול לצוץ מישהו/מישהי עם מבט נדהם/זועם.
אבל את אדוני כל זה לא מעניין. ואני כאילו מרחף מעל הסיטואציה מפשיל את מכנסיי, הגעתי ללא תחתונים כפי שאדוני ציווה עלי, מלקק היטב את הפלאג ומתחיל לדחוף אותו. קצת קשה בהתחלה, אך לאחר קצת מאמץ הפלאג נשאב פנימה וממלא אותי היטב.
וכך אני נוהג לביתו, בדרך הוא ממשש אותי, צובט בפיטמות, בודק את הסחורה...
***
חונים. יוצאים מהרכב והוא הולך מהר ואני שני צעדים מאחוריו, מנסה להדביק את צעדיו, הפלאג הארור תקוע היטב בישבן, ומקשה על ההליכה, מרגיש כמו ברווז, תוהה לעצמי אם האנשים סביב ברחוב קולטים את הסיטואציה.
מגיעים לבנין, נכנסים למעלית, האדון לוחץ על הכפתור ואז מגיעה הפקודה: "רד על הברכיים כלב!"
פה? במעלית?ומה יקרה אם מישהו יכנס פתאום? ומה אם יש מצלמות? כל המחשבות האלה עוברות בשבריר שניה בראשי. אבל כמו על אוטומט, הכלב שבי ירד אוטומטית לרצפה. האדון דוחף בחוזקה את הפלאג בתחת, ואני נאנק מכאבים, מרגיש שעוד שניה הוא חודר לי לקיבה... צובא את פהיטמות, ממשש ו... גליניג! הפעמון צלצל, הגענו לקומה המיועדת. אדוני מורה לי לעמוד, אנחנו יוצאים ונכנסים לביתו.
***
על 4 כלב!
תתפשט ותוריד את כל הבגדים.
בתוך דקה אני ערום כביום היוולדי, על 4. האדון מגיע ומתחיל למשש אותי, ואז משום מקום הוא שולף גאג עם דילדו פנימי דוחף לי לפה, קושר בצוואר ואני מתחיל להתרגל לאיבר החדש בפה שלי.
אחריו מגיע הקולר, מחובר לשרשרת, כפפות מיוחדות לידיים כי: "כלבים לא צריכים ידיים, נכון כלב?" ואני מהנהן בראשי כאילו באמת דעתי קובעת משהו.
מוביל אותי על 4 בדירתו. כלב אמיתי. ומתחיל להצליף בי בתחת. עוד הצלפה ועוד הצלפה, ואני מרגיש איך התחת מתחמם והופך לאדום... תוך כדי הוא שם לב שאני מרייר, ויצא קצת מהגאג וזלג על הרצפה.
כנראה שזה היה מוגזם, כי ישר הוא הוריד לי את הגאג והורה לי ללקק את הרצפה היטב ולא להשאיר זכר!
"עכשיו בא נראה כמה אתה כלב טוב"
או-או, אני שומע את המשפט הזה ומבין ש"נורמלי" לא אוכל לקרוא למה שהולך לקרות לי...
הוא מורה לי לדחוף את הפלאג החוצה. אחרי כחצי שעה שישב שם בפנים, זה לא דבר קל, אך לבסוף, לאחר מאמצים שלא מביישים אישה בחדר לידה, הוא נפלט לו החוצה. עוד לפני שאני קולט, נדחף לי לתחת פלאג חדש, אך קטן יותר, וזו בעיה אליה נגיע בהמשך...
האדון לוקח אותי אל מול המראה, מעמיד אותי על 4 בפרופיל, ואני קולט שאשכרה יש לי זנב שיוצא מהתחת.
"תתחיל לנענע את התחת שאראה את הזנב זז!" אני מענטז בגסות תוך כדי הצלפות מכאיבות כאילו הייתי רקדן על רגל אחת...
כאן אני חוזר לבעיה שהזכרתי מקודם. הפלאג הקטן. אמנם הזנב הולם אותי מאוד בתור כלב, אך החלק הפנימי שלו היה קטן מאוד יחסית לפלאג שהיה תקוע באחוריי מקודם. אדוני לא מפספס את זה, ומודיע לי שאם הפלאג ייפול, אני אענש בחומרה!
שיט! אני מכווץ את התחת, זה לא עוזר, אני מרגיש איך לאט לאט הפלאג מחליק לו החוצה.
אדוני הולך ומתיישב לו בנחת על הספה בעוד אני נגרר אחריו, מקשקש בזנב ומתפלל שלא ייפול.
אדוני מורה לי להסיר רק עם הפה את הגרביים כי "לכבלים אין ידיים" זוכרים?
אני מנסה ומנסה להוריד את הגרביים, תוך כדי קימור הגב והרמת התחת, וכן, הצלפות בלתי פוסקות.
לבסוף אני מצליח. אני מתחיל במלאכה. אצבע אחרי אצבע אני מלקק ומוצץ בתאווה. עולה במעלה הרגליים, ויורד חזרה, משתדל לא להשאיר סנטימטר לא מלוקק...
כני עולה במעלה הרגליים, הראש שלי כבר קרוב למפשעה, אדוני דוחף את הראש שלי ומורה לי להסניף את הריח טוב טוב, ולהתחיל ללקק בעדינות וביסודיות את צידי המפשעה והביצים. גבול דמיוני מפריד ביני לבין הכלי המלכותי של אדוני. משתדל שלא לעבור אך לאט לאט נשבר וחוצה למעלה ומחיל לעלות במעלה הזין המפואר, תאב ללקק כל מילימטר שבו. הלשון בחוץ הלוע פתוח לרווחה, אך לאדוני תכניות אחרות...
"אתה עוד לא ראוי לקבל את הזין הזה"
פאק! כמה פינטזתי עליו, אבל עכשיו אני כלב, עבד של אדוני ורצונותי לא באמת מעניינים מישהו.
***
"בא נשחק משחק כלב"
אדוני הולך ומביא דילדו בינוני, שולף את הזנב מהתחת ומתחיל לדחוף לי את הדילדו לתחת, סנטימטר אחר סנטימטר הוא כובש אותי בכאב מהול בעונג. בשלב מסויים הוא מחזיק את בסיס הדילדו ומורה לי לזיין את עצמי על הדילדו, וכך אני מוצא עצמי דוחף עצמי קדימה ומאחורה ומזיין עצמי על דילדו גומי. זונה אמיתית.
"אז זה המשחק" מוגיע אדוני, "אני זורק את הדילדו לאיזו פינה, אתה רץ, על 4 כמובן, מרים את הדילדו אך ורק עם הפה, (אמנם הידיים סגורות בכפפות, אך גם בהן אבור לי להשתמש), מתיישב עליו עד שהוא תקוע עד הסוף כמו שצריך, וחוזר מהר ומביא לי את הדילדו בתחת"
אדוני לא סיים את המשפט, וכבר הדילדו נשלף באבחה חדה מהתחת, זורק אותו לפינת הסלון, ואני כמו כלב מאולף, רץ לפינת הסלון מעמיד את הדילדו עם הפה, נותן לו שני ליקוקים, ומתיישב עליו במהירות. מנסה לקום ולחזור לאדוני אך... אופס! הדילדו נפל... חוזר שוב ומתיישב עליו ובמין תנועה מוזרה חוזר למצב 4 כהפעם הדילדו נעוץ בישבני.
חוזר לאדוני מאושר, מפנה אליו את התחת, רגלי מפוסקות, כמה מכות קלות, ושוב אותו הדבר, שליפה מהירה וזריקה לפינה אחרת.
הפעם אני כבר יותר מאומן ואני עושה את זה יותר מהר. חוזר שוב לאדוני ומביא לו את הדילדו, מאושר כמו ילד שמצא את האפיקומן...
וככה שוב ושוב, בדרך מקבל מחמאה מאדוני על "כמה שאתה דפיק" ואני מחייך מאוזן לאוזן. מגשים את מה שאני.
לבסוף נמאס לאדוני, וגם השעון הראה שהוא יודע לעבוד, אדוני אמר לי שהוא הולך להתקלח. אבל לפני כן הוא דחף לי שוב את פלאג הזנב ושב והזהיר אותי שאענש אם האחרון יפול מהתחת. לאחר מכן הוביל אותי על 4 אחריו למקלחת. אני על 4 והוא הולך קדימה אך לפתע...שיט! הזנב השתחרר. פאק! "אין בעיה אתה תשלם על כך" הודיע אדוני. המשיך ללכת, הושיב אותי על 4, ודחף את פרצופי לתוך האסלה שליד המקלחת. במתכוון או שלא, כנראה שאחרי הפיפי האחרון הוא לא הוריד את המים, כי אני נאלצתי במשך דקות ארוכות בזמן שהוא מתקלח להסניף את ריח השתן המסריח מתוך האסלה ולרייר לתוכה (כאן המקום להזכיר שגאג הדילדו חזר לפי מיד לאחר המשחק, "שתתרגל..."), ולשמור על תחת מכווץ כדי שהזנב לא ייפול ואכעיס את אדוני בשנית.
אדוני סיים את המקלחת, ובעוד הוא נקי ומריח טוב, אני על 4 מלא ריר, וריח השתן עדיין באפי.
אני במרכזו של הסלון, ואדוני אוזק את ידיי מאחורי הגב, משעין אותי לאחור ונותן לי להסניף את התחת שלו.
לאחר מכן, סוף כל סוף משחרר לי את הגאג מהפה. מרגיש חלול פתאום. הוא מביא את הקערה ששם למרגלותיי בהתחלה והורה לי לרייר לתוכה, משכיב אותי על הגב ושופך את כל תוכנה אל תוך פי, משל הייתי כלי קיבול.
עוד אני מנסה לבלוע את הכל הוא דוחף לי חזרה את הגאג המעצבן ואני על הגב, כמעט שנחנק, משתנק ומשתעל.
בסוף גם זה עבר...
***
"תתלבש כלב"
אני לובש את בגדיי במהירות, בא לצאת, ואדוני, תכניות משלו, מוריד אותי על 4 "תנשק את רגליי!" מצווה אותי.
אני מוצא עצמי לבוש היטב, על 4 מנשק את רגליי אדוני, ומבין שזה אני, כלב. עבד. צעצוע מין. ושמח שלשם שינוי "מצאתי את שחיפשה נפשי" - אדון חדש!
***
המשך יבוא...