לפני 12 שנים. 3 באוקטובר 2012 בשעה 19:22
עוד פיסה זולגת לה החוצה, מסמנת את מה שהיה ולא יהיה עוד,
מנבאה את העתיד לקרות ואין מנוס מפניו
מצווחת את האמת בפני
ואני, אנה אני באה אז?
מדמה הגוף, מוליך שולל
מדמיע ודומע.
מבוע אחר, עוד מעט וייבש
גוון אחר לדמע , מרקם שונה... וריח.
ריח של תקוה שאבדה בדרך לחידלון.
