לפני 11 שנים. 24 בנובמבר 2013 בשעה 16:44
יאאאא!
עוד מעט ואגיע
ל- 10 וחצי שבועות (כמעט) של שכרון חושים (ואולי אף יותר).
מה? באמת?
לא!
הלוואי...(מבט מצועף),
- של אמונת טפשים -
שהשבר בצ'יק צ'ק יתאחה.
די לכיבוש הרגל על ידי הגבס!
די לרודנות שבר הגוף על הרוח!
מתבוננת על קופסאות הנעליים סביבי. חלקן עדיין לא ננעלו.
מי לעקבי - אלי!
:))
מתגעגעת לשני דברים -
האחד - לעמוד במקלחת, כשהמים זורמים על גופי מלמעלה למטה ואין שום חציצה ביני לבינם.
כמו טובלת במקוה עמידה.
השני - לעשות פירואט. סתם ככה.
...
בעצם גם להיות מסוגלת לשוב ולנעול את כל נעלי העקב שלי.
(בלי קשר לפטיש).
:)
