לפני 10 שנים. 27 בנובמבר 2013 בשעה 18:08
"שמעת שאדון שוקו כבר לא ילך לבקר חבר שלו, אדון שוקו אחר"?
שאלה ילדה אחת ילד אחר.
ואז הבנתי.
השירים של אריק איינשטיין הם בדם שלנו, יותר מתבנית נוף מולדתנו, הם הבית שלנו, האויר שאנו נושמים, המזון בו הזנו את ילדנו
ואנחנו סך כל מה שאנו מכניסים לתוכנו.
כל כך הרבה שירים שליטפו את אוזננו במהלך השנים, לפעמים אפילו בלי לחשוב עליהם, רק לדעת שהם שם, מפזמים אותם בשקט.
עולם הולך ונעלם.
תודה על רגשות וצלילים שהותרת לנו.