ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הצעות לשם תתקבלנה בברכה

"תכתבי" הוא אמר לי.
"לשם מה?" שאלתי
"זה יעזור לך" הוא הבטיח.

תום ימי התום 14.12.2011
מה שהיה כבר לא יהיה 13.02.2014
לפני 10 שנים. 19 באפריל 2014 בשעה 13:05

בעודי יושבת על "כס הכבוד",

מכל השאלות שיכלו לעלות בראשי ולגרום לי להפעיל את המחשבה ולו לרגע קט,

היתה זו דווקא השאלה הבאה שעשתה כן:

מה במפלס סלון מונמך, קרי, שלוש מדרגות רחבות לירידה אל הסלון, מקנה לו - לסלון - נופך יוקרתי ואלגנטי יותר מאשר לסלון בעל מפלס זהה לשאר חלקי הקומה?

ולא היתה לי תשובה.

 

אין מנוס. מוסיפה זאת לקושיות לשנה הבאה.

האדון - זה הכול בראש שלנו,
השונות הנה הבידוד מהסביבה גם אם הוא סימלי.
לפני 10 שנים
מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } - היחס, ההתייחסות.
מישהו חשב שזה מספיק חשוב ליצור הפרדה מפלסית
(ובעיניי התחושה זהה גם אם עולים 3 מדרגות לסלון, כמו אצלי בבית).
כל דבר שמקדישים לו מחשבה מיוחדת (נפרדת) הוא מרגש בעיני.
חשבי על פסל שהוצב בתוך נישה שנבנתה למידותיו המדויקות,
מספרים שעוצבו לשמאלניים, רכב שמותאם לנכי רגליים, ספר בכתב ברייל וכו׳.
לפני 10 שנים
מופשט - אם הסלון היה מוגבה הוא היה מקום חשוף ופתוח, ההנמכה מקנה אינטימיות בעיקר וסוג של הפרדה משאר הבית, מאוד לא נכון מבחינת נוחות, לעלות ולרדת, ילדים נתקלים ונופלים, נכים מתקשים ובגיל מבוגר זה ממש קוץ בתחת
לפני 9 שנים
כבודי במקומה מונח - ההפרדה עצמה חשובה אבל אינה מספיקה.
העובדה שיש צורך במתן יחס מיוחד לכך עושה את ההבדל
הרי אם את הולכת באותו מפלס אין לך צורך להשקיע בו מחשבה
אבל כיוון שאת נדרשת לשים לב למדרגות פן תפלי הוא גם גורם לך לשים לב לפרטים נוספים בו.
כמו כן אם כל הסלונים היו מעוצבים כך כנראה לא היית חושבת שהוא נראה אלגנטי יותר.
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י