לפני 20 שנים. 7 ביוני 2004 בשעה 14:23
בשהות הקצרה שלי פה יצא לי לקרוא מספר בלוגים ויצירות של חברי האתר ועלי לומר שהופתעתי לטובה מהרמה הגבוהה של אנשים פה ומהחמימות והקבלה.החלטתי לפרסם שיר שכתבתי אותו בעשר דקות מול המחשב בעת נקודת מיפנה בחיי שהיא לא במקרה קשורה להצטרפותי לכלוב.אל תסיקו מסקנות מהירות מהשיר.אני לא מורבידי ולא בעל נטיות אובדניות...אז אנא ממכם חיסכו ממני הצעות לטלפונים של פסיכולוגים.
אנחנו בשר ודם\3.6.04
אנחנו רק בשר ודם
ולפיכך גורלנו נחרץ
להיות בסוף חיינו קליפת בשר אפורה
לשמש דשן לאדמה ומזון לרמשים
מה קצרה היא תהילתו של אדם
אך כמה עזה היא...
כמה אדם מסוגל לאהוב ולחלום וליצור עד אפיסת כוחות
אך לעולם הוא שבוי כי בן מוות הוא
אולם בעלי הנשמה החופשית לעד יחיו
