אני רוצה לדעת ולהכיר.
אני רוצה להיות עמוק במחשבותייך ולדעת שאני נמצא שם כמו מגדלור שמאיר את הדרך לרגשותייך הסוערים באוקיינוס המחשבות שלך.
אני מפנים אותך בכל רגע ובכל שיחה. מעולם לא שכחתי ולא ויתרתי. זה תהליך ארוך שנמשך לפעמים עד אין קץ אך גם מסע מרתק לכיוון השליטה בך. אל תנסי ללמוד אותי ולרצות להביס אותי במוחי שלי.
אני מציב בפנייך את האתגר
להתמודד עם שביב מחשבותיי הסוערות,האפלות,המיניות,אלו שטומנות בחובן פנטזיות אינספור.
הוכיחי לי את שיש בך הרבה יותר מהנגלה לעין. את מפחדת מהעובדה שאני יכול לחוש את רגשותייך
על עובדת היותי ניצב כסלע דומם לנוכח כל הסערות המתנפצות בזעקה אילמת כלפיי.
ולמה לא תבכי מולי? תתפרצי מולי על הכאבים שאינם מרפים. תקלפי את השכבות שלך מולי אם הזמן.
תשברי את כלוב הזכוכית שעוטף אותך. אני רוצה לראות את הדם שלך ואת הפציעות שלך. לחוש את הכאב שלך בעת התהליך.
כמה אני יודע שאת כמהה לעשות זאת. להיות ערומה אך קשורה בכבלי ברזל. תתחנני שאייסרך בשוטים ועקרבים. האם רק בכאב ודם תאהביני שיפחת הסבל והעינויים?
קראת את עיניי וראית מולך את הנפש הרגישה לצד עיניי הפלדה. ידעת שאני מתאווה לראותך מתפתלת ומתחננת להקלה במכאובייך.
שקר בעינייך יקירתי. את רוצה לחוש את בשרך מולקה ודווי,להיות קדושה מעונה בעולם בו כולם נביאי שקר.
תגלי את עצמך לפניי.
יצירה זכה טהורה ובתולית אל מול אמן בעל נפש אפלה ולב מואר.
כי בסבלנות ובנחישות אשמיד את חומות ביישנותך.
תמיד תהיי שיפחה לרצונותייך,כבולה במיניותך לרצונותיי.
לפני 19 שנים. 19 באוגוסט 2005 בשעה 18:33