כמה פעמים יצא לכם לשפוט אנשים על שום מילה לא במקום שנאמרה עליהם. בשל רכילות שנאמרה על לא עוול בכפם?
אני בטוח שכולנו חוטאים בחטא הזה ונמשיך לחטוא בדרך בה אנו שופטים אנשים
הרי קשה להשתחרר מדברים שנאמרו בעבר ומחשיבות שהשתרשו בנו כמו עשבים שוטים ומנוולים.
אבל כן אפשר להתעלות מעל חסרונות אנושיים אלו ולנסות להסתכל באמת פנימה לתוך נפשו של אדם.
לדעת את האמת הפנימית שלו ולהיות חף ונקי מדברים שחשבת שאתה יודע עליו.
אתמול היתה לי פגישה נהדרת עם אדם שחשבתי אותו לאוייב שבאויבים שלי וזאת על אף שמעולם לא פגשתיו ב4 עיניים או אף שיצא לי לשוחח איתו אישית.
וזאת רק משום שבעבר שמו נקשר באנשים שעוררו בי רגשות שליליים. שמחתי לדעת שטעיתי.
שמחתי יותר שבאתי בראש חלק,כלומר "טבולה רסה".
הכרתי אדם מדהים
אמרתי עליו דברים רעים,צחקתי על חשבונו.
היום אני יודע שהוא סלח לי כפי שאני סלחתי לו.
כמו כן,אני חייב תודה לנפשי התאומה על כך שבזכותה זה קרה.
אולי זה גורל
ואולי זה לא סתם גורל אלא תהליך כואב שכולנו עוברים לפני שאנו לומדים לדעת לזהות את הדברים הטובים שנפלו בחלקנו.
בחתימה שלי אני כותב "אם תסיט את הברדס מאותו אדם תוכל להכיר אותו".
היום אני יודע שאני מתכוון לזכור זאת
לפני 19 שנים. 15 בספטמבר 2005 בשעה 19:05
